פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ כ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצ כ

סעיף כ[עריכה]

אפוטרופוס, בין מינוהו בית דין בין מינהו אבי יתומים, פטור מגניבה ואבידה וחייב בפשיעה. (אפוטרופוס שטען בבית דין מה שלא היה לו לטעון ועל ידי זה בא לזה שלכנגד היתומים השבועה, ואילו טען כהוגן היה מגיע ליתומים השבועה לא מקרי פשיעה, דמי יימר דמשתבע. ולא מקרי פשיעה אלא אם נוטל זה בלא שבועה ואילו טען כהוגן היו נוטלים היתומים בלא שבועהא) (מרדכי פרק המפקיד ותשובת רשב"א סימן אלף ק"ו).

האם אפוטרופוס חייב בנזק מדיני שמירה?

ב"ק לט,א: משנה: שור של חרש שוטה וקטן שנגח מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להם בפני אפוטרופוס.

גמ': מעליית מאן משלם? ר' יוחנן אמר מעליית יתומים דאי אמרת מעליית אפוטרופוס מימנעי ולא עבדי.← משמע שפטור.

ב"מ מב,ב: ההוא תורא דלא הוו ליה כיכי ושיני... נימא לאפוטרופוס זיל שלים, אמר אנא לבקרא מסרתיה.← משמע שחייב.

ר' חיים: פטור.

ר"י,רא"ש,רשב"א,ר' האי,שו"ע: חייב. ר"י מיישב שאם ממנים אותו בשביל היתומים חייב בפשיעה (המקרה שבב"מ), כי לא יגרום שימנעו מלהתמנות, אולם אם מינוהו בשביל תקנת העולם, שלא ינזקו מהשור (המקרה שבב"ק), יגרום שימנעו, ולכן פטור. הרא"ש מוסיף ע"כ שאמנם גם כשנתמנה עבור היתומים לא משביעים אותו מחשש שימנעו (כמבואר בגיטין נב,א), אך יש לחלק כפי שמבואר בירושלמי, שאדם מבריח עצמו משבועה ולא מבריח עצמו מתשלומים.

רמב"ן: אם מינוהו בי"ד חייב, ואם מינהו אביהם פטור (ומה שנאמר בב"מ שחייב, זה לא למסקנה).

ש"ך: צ"ע לדינא. הרשב"א דחה את הרמב"ן שאמנם למסקנה בב"מ פטור, אך זה מטעם אחר ולא מטעמו של הרמב"ן. הש"ך כותב שמ"מ אין ראיה נגד הרמב"ן ור' חיים מהגמ' שם, כי אפשר להעמידה במינוהו בי"ד. ועוד, שהב"י כתב שמצא ברשב"א תשובה כדעת הרמב"ן.

↵ במה חייב? ר"י,רא"ש,שו"ע: בפשיעה.

רמב"ן,רשב"א,ר' האי: אף בגניבה ואבידה (נחשב כש"ש משום פרוטה דרב יוסף). לרמב"ן חייב רק כשמינוהו בי"ד.

ש"ך: תמה על השו"ע, שהרי פסק בסי' עב כרמב"ן ודעימיה שפסקו את פרוטה דרב יוסף, וא"כ מדוע כאן פסק כרא"ש והטור שהלכו לשיטתם שם, שלא פוסקים את פרוטה דרב יוסף. ומסיק הש"ך להלכה שהוי ספיקא דדינא, ואם תופסים היתומים לא מוציאים מידם. הנתיבות עב,סקי"ט מבאר שרק במצוות המוטלות על כולם כמו צדקה ואבידה שייך פרוטה דרב יוסף, אך להיות גבאי צדקה למשל מוטל על בי"ד למנות גבאים ולא כ"א מחוייב להיות גבאי. לגבי אפוטרופוס מיישב את הרשב"א ודעימיה, שנכסיהם יורדים לטמיון ולכן מצווה על כ"א להצילם, ומסיים שם שאפי' באפוטרופוס השו"ע חולק.

א. פשיעה בטענה - לא הבנתי מדוע חייב, הרי לעיל בסע' יב נפסק, שאם האפוטרופוס הפסיד בדין - הדין בטל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.